יש תקופות שקשה להסביר בהן, אפילו לעצמך, מה בדיוק לא בסדר. מבחוץ הכול מתפקד, בפנים משהו לא זז כבר הרבה זמן.
נעים להכיר, אני אסנת הרציגר, מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת ופסיכותרפיסטית, עם קליניקה בהוד השרון ומעל עשרים שנות עבודה עם יחידים, זוגות ומשפחות. כמטפלת זוגית ומשפחתית, הראייה המערכתית היא חלק בלתי נפרד מהאופן שבו אני מסתכלת גם על אדם שמגיע אליי לבדו. כשמישהו מספר לי על עצמו, אני מקשיבה גם לקשרים המשמעותיים בחייו: עם בן או בת הזוג, ההורים, הילדים, או התפקיד שלקח על עצמו.
מגיעים אליי מהוד השרון, כפר סבא, רעננה, רמת השרון, פתח תקוה, הרצליה ומכל אזור השרון, וגם בפגישות אונליין.
דברו איתי בוואטסאפרוב מי שמגיע אליי לבד לא מגיע בעקבות אירוע אחד. הוא מגיע אחרי תקופה ארוכה של לחיות עם משהו ולנסות להסתדר איתו לבד. לפעמים שנה, לפעמים עשר.
אלו הדברים שאני שומעת הכי הרבה:
זו לא הבדידות של מי שאין לו אף אחד. יש בן או בת זוג, יש בית, לפעמים יש ילדים, ואין למי לספר איך באמת. השיחות בבית הן על לוגיסטיקה ועל מי אוסף מאיפה. את הדברים האמיתיים הפסיקו להגיד מזמן, כי בפעם הקודמת הם לא התקבלו. זו אחת הסיבות השכיחות ביותר שאנשים מגיעים אליי לבד, וכמעט אף פעם היא לא נאמרת במילים האלה בפגישה הראשונה.
להישאר או לעזוב, להחליף עבודה אחרי חמש עשרה שנה, לעבור עיר, להתרחק מהורה. יש החלטות שעצה של חבר לא עוזרת בהן, כי לכל חבר כבר יש תשובה משלו ולרוב גם אינטרס קטן בתוצאה. בחדר הטיפול אין אף אחד שצריך שההחלטה תיפול לכיוון מסוים. זה משנה מאוד את מה שאפשר להגיד בקול.
קמים, מתפקדים, סוגרים את היום ומרגישים שהכול נעשה מתוך מאמץ. אין משבר שאפשר להצביע עליו ואין סיבה מוצדקת להתלונן, ואין גם כוח. שחיקה כמעט תמיד מצטברת בשני מקומות בו־זמנית, בעבודה ובבית, ורוב האנשים מנסים לתקן רק את אחד מהם ולא מבינים למה זה לא מספיק.
מוות של הורה, של בן זוג, של חבר. גם פרידה, גם מחלה, גם הפלה. לאבל אין לוח זמנים והוא לא מתנהג כמו שמצפים ממנו. לפעמים הוא מגיע חודשים אחרי, כשכל הסובבים כבר חזרו לעצמם ואין יותר למי להגיד. זה לא איחור וזה לא סימן שמשהו לא בסדר.
הורות שהפכה את סדר היום ואת סדר העדיפויות, פרק ב׳ שדורש להיות מישהו אחר בתוך בית חדש מול ילדים שלא בחרו במצב, ילדים שעזבו והשאירו שקט שלא ברור מה עושים איתו, פרישה. כל אלה מעברים שכולם מסביב מברכים עליהם, ולכן קשה במיוחד להגיד שקשה.
זו אחת הפניות הנפוצות ביותר שמגיעות אליי ויש עליה הרבה מה להגיד.
מה קורה בטיפול זוגי ←מישהו רוצה לעשות משהו עם מה שקורה בבית ובן או בת הזוג לא מוכנים לבוא. לפעמים הסירוב מנומס: "אין לי זמן", "זה לא בשבילי", "מי שרוצה, שילך". ולפעמים הוא חד. בשני המקרים התחושה זהה: שאי אפשר להזיז את זה לבד.
להתחיל לבד זו לא פשרה וזה לא טיפול זוגי בגרסה מוחלשת.
זוגיות היא מערכת. בכל מערכת, ברגע שצד אחד משנה את הדרך שבה הוא מגיב, המערכת נאלצת להסתדר מחדש. זה לא רעיון עדין ולא משאלה. כשמפסיקים לרדוף אחרי מי שנסוג, אין ממה לסגת. כשמפסיקים להתגונן, לביקורת אין למה להיצמד. השינוי הזה לא מחייב הסכמה של הצד השני והוא אפילו לא מחייב שהוא ידע שמשהו נעשה.
בעבודה כזאת אנחנו מסתכלים על שלושה דברים: מה החלק שלך ברצף שחוזר על עצמו, מה קורה בגוף וברגש בדיוק ברגעים האלה ומה אפשר לשנות בלי לחכות לאף אחד.
ולא פחות חשוב: מה אי אפשר לשנות. חלק מרכזי מהעבודה הזאת הוא להבחין בין מה שתלוי בך לבין מה שלא, ולהפסיק לשלם את המחיר של הבלבול בין השניים.
לפעמים בן או בת הזוג מצטרפים בהמשך, כשהם רואים שהמצב בבית זז ושאף אחד לא מתכוון להעמיד אותם למשפט. אבל זו לא המטרה של התהליך וההצלחה שלו לא נמדדת בזה. גם אם הם לא יצטרפו לעולם, יש הרבה מה לעשות.
לא צריך להגיע עם סיפור מסודר.
רוב האנשים לא יודעים מאיפה להתחיל וזה בסדר גמור. מתחילים מהדבר שהכי מטריד אותך, וזה כמעט תמיד המקום הנכון.
בפגישה אשאל שאלות. חלקן על מה שקורה עכשיו וחלקן על אנשים אחרים: מי נמצא בחיים שלך, מי היה שם קודם ומול מי הדבר הזה מרגיש הכי חזק. השאלות האלה אינן סקרנות, הן מה שמאפשר לי לראות את התמונה ולא רק את הנקודה.
״הגעתי בתקופה שבה הרגשתי מבולבלת ומוצפת. עזרת לי למצוא את הכוחות שהיו בי כל הזמן.״
ע׳, הוד השרוןאחת לשבוע.
יש תהליכים ממוקדים של כמה חודשים ויש תהליכים ארוכים יותר. נגדיר יחד מטרות כבר בפגישות הראשונות ונבדוק אותן שוב תוך כדי התהליך.
הקליניקה ברחוב נופית 8, הוד השרון. רחוב מגורים שקט, חניה חופשית. יש גם פגישות אונליין, ומטופלים רבים משלבים בין השניים לפי לוח הזמנים.
אפשר לגמרי, וזה מה שקורה כמעט בכל פגישה ראשונה. אחרי כמה פגישות השאלה בדרך כלל משתנה מעצמה: ממה שהצד השני עושה, למה שקורה לי כשזה קורה. שם מתחילה העבודה שיש עליה שליטה.
אין סף כניסה. אנשים רבים דוחים פנייה שנים כי מה שהם מתמודדים איתו לא נראה להם חמור מספיק, ומגלים בדיעבד שהם שילמו על השנים האלה מחיר גבוה. אם משהו חוזר על עצמו ולא עובר לבד, זה מספיק.
לפעמים כן ולפעמים דווקא לא, וזו החלטה שנקבל יחד בזהירות. כשאני מכירה צד אחד לעומק, לצד השני קשה יותר להרגיש שהחדר שייך גם לו, וזה משפיע על הסיכוי של הטיפול הזוגי להצליח. אם ייראה שטיפול זוגי הוא הצעד הנכון, לא פעם עדיף שהוא ייעשה אצל מטפל אחר, ואני אמליץ על שם. זה לא הפסד, זה מה ששומר על שני התהליכים נקיים.
מה שנאמר בחדר נשמר בסודיות, בהתאם לחוק ולכללי האתיקה המקצועית, וזה כולל גם כלפי בן או בת הזוג, גם אם הם יצרו איתי קשר בעצמם. החריגים הם סכנה לחיים או לשלום, וחובות דיווח על פי חוק. הקליניקה נמצאת ברחוב מגורים שקט בהוד השרון.
כן. רוב האנשים מגיעים עם תחושה ולא עם מטרה. חלק מהעבודה בפגישות הראשונות היא בדיוק לנסח מה מפריע, וניסוח מדויק כשלעצמו כבר מזיז משהו. אם אחרי כמה פגישות עדיין לא ברור לאן זה הולך, נגיד את זה בקול ונחליט מה עושים עם זה.
אפשר פשוט ליצור קשר, לספר בכמה מילים מה מעסיק אתכם ולבדוק יחד אם ואיך אפשר להתקדם.